מאת: נעמה סרי – כלות ישראליות
הסיפור של מיטל ולירן הוא סיפור רומנטי במיוחד של אהבת נעורים. הם הכירו עוד בתיכון, יצאו תקופה ארוכה אבל ידעו שיהיה לזה סוף כי כל החיים עוד היו לפניהם והם רצו לטעום אותם, להתנסות ולראות עולם. אך בני הזוג הצעירים תמיד היו משתעשעים במחשבה שאם היו נפגשים בבגרותם בטוח היו מתחתנים. אילו רק היו יודעים אז…
כעבור 6 שנים מפרידתם מיטל ולירן מצאו אחד את השנייה באינסטגרם והתחילו לדבר. בשלב מסוים הם החליטו לצאת לדייט ראשון בפעם השנייה בחייהם וברגע שנפגשו ידעו שזהו זה, התחלה של סיפור שלא ייגמר. הם יצאו שנה ובתום הסגר השלישי בעקבות הקורונה, נסע הזוג לצפון ושם, באווירה האינטימית, לירן שאל אותה את שאלת השאלות והיא לא היססה להגיד כן "הכי פשוט ואותנטי…לא צריך יותר מזה" אומרת מיטל.
מפה התחיל שלב חיפוש האולם "היינו ב-7 אולמות שונים, היה לנו חשוב שיהיה מקום שבו יש גם אולם וגם מרחב פתוח" מספרת מיטל. כשהגיעו ל'גבריאל' ידעו שזה זה, היה קליק. "הכול חדיש, יש מרחב והרבה אופציות במקום עצמו מכל מיני בחינות. בנוסף, אנחנו מאוד 'קולינריים' ומהרגע שראינו את התפריט ידענו" אומרת הכלה בהתלהבות.
לזוג לא היה קונספט מסוים אבל היה להם חשוב שהכול יהיה פתוח וירוק. את החופה הם עשו ב'בוסתן' והמסיבה 'בשולחן'.
בכל הנוגע לאוכל מיטל אומרת "היה לנו חשוב שיהיו דגים נאים, היה סלמון על שיפודים, סביצ'ה ועוד. מנת הדגל של גבריאל 'קרוקט' הייתה פשוט וואו!! אין דברים כאלה!" וההתלהבות שלה מעוררת תיאבון. הכלה מספרת שהאורחים לא מפסיקים לפרגן גם חודשים אחרי האירוע, על האוכל הטוב, איכות האלכוהול, השירות האדיב ואף על העיצוב שהיה ברמה הגבוהה ביותר.
על הצוות של גבריאל היא אומרת "אני רוצה לשבח את שקד ויוסי שסבלו אותי, לא פשוט להיות מנהל אירוע וללוות כל כך הרבה כלות. הם גם היו גמישים לגבי כל השינויים בעקבות הקורונה."
ומה לגבי ההתארגנות, השמלה ומה שבינהם? אז ככה, הכלה התארגנה במלון 'בראון' שבתל אביב, איפרה אותה שחר שאבו "שאין עליה עוררין" מדגישה מיטל ואת השיער סירק ניסים גידיש. לכלה היו 2 שמלות, הראשונה נתפרה על ידי ישראל אייזינשטיין והשניה על ידי מאי משיח, חליפת החתן נרכשה ב'דון אמור' שביבנה.
אם לסכם את החתונה בכמה מילים הכלה המאושרת אומרת: "הכול עלה על כל ציפיה שלנו ושל המשפחות שלנו! היה חלומי ונגמר מהר מדי".
צילום: אנדריי אברמוב
